אוודת הכותב: רענן זיו

מאמרים שנכתבו ע"י רענן זיו

  • טרנד חדש
מופעי תאטרון הפלייבק הומצאו בניו יורק בשנות
השבעים. זהו שילוב של תרפיה עם אמנות
ובידור. ישנם בארץ עשרות הרכבי פלייבק. הרעיון
הוא שעומדים מספר שחקנים על הבמה. הם
מעלים לבמה אנשים מהקהל, ונותנים להם לספר
סיפור. אח"כ הם ממחיזים את הסיפור בפרשנות
שלהם לא אחד לאחד ובעצם 'משקפים' את
הסיפור. התוצאה היא גם בידורית אך גם ובעיקר
תרפיה למספר ולקהל שמזדהה איתו.
פלייבק עשוי היטב
המופע של קבוצת אור חוזר, מבית תיאטרון
נקודה טובה הפתיע אותי לטובה באיכויות שלו.
סוף כל סוף תאטרון דתי שמתמודד בכבוד גדול
מול קבוצות כלליות. מנחה הפלייבק עשהאל
רומנלי הנחה אותו בחן ובכישרון. המופע התחיל
בשיר חימום שמילותיו מסבירות את המהות.
אח"כ סיפורים קלילים על האביב. הצוות מנה
ארבעה שחקנים, מנחה ונגן. כולם מיומנים,
יודעים לאן הם רוצים להגיע ומגיעים לשם.
המנחה במיומנות מתקרב לאנשים ומוציא
מהם את סיפוריהם. הביצוע שלהם היה כל כך
טוב שאפילו כאשר שחקן עם זקן שיחק אישה
זה ממש לא הפריע. מינימלסטי. בלי תלבושות
אפילו. בגד שחור נייטרלי וזהו. המשחק עושה
את העבודה.
הליווי המוזיקלי היה חינני ושרת היטב את
המטרה. המנחה ביקש מוזיקה בהתאם לאווירה
וקיבל אותה. למשל כשעלה חייל לבמה הוא לווה
במארש צבאי....
צריך מזל בפלייבק
צריך מזל בפלייבק. אף אחד הרי לא יודע בדיוק
לאן זה יזרום. לפעמים יוצא מופע עם המון
צחוקים. הערב שאני השתתפתי בו זרם לכיוון
מאוד רגשי, קצת פחות קומי. אני מאוד מעדיף
את זה כך. אני מעריך את הפלייבק ככלי טיפולי
ולשם זה הלך. וכמו שעשהאל אמר: בהתחלה
אנשים בקושי מרימים ידיים לספר סיפור, בסוף
כולם מצטערים שלא היו על הבמה. כן, יש גם
אנשים ונשים שבאים במיוחד לכמה מופעי
פלייבק עם סיפור שבוער להם, עד שיקבלו
הזדמנות לספרו.
הסיפורים החזקים באו בסוף
בסוף הערב היו שני סיפורים חזקים במיוחד.
אחד סיפר על חבר נעורים שתמך בו ברגעים
קשים ואחרי הצבא לקח איזשהו סם ופשוט
השתגע. הבחור קרוע בין הרגשת המחויבות
מהעבר לבין ההווה בו מאוד קשה לשהות
במחיצתו. השחקנים המחיזו בעצם שני קולות
פנימיים. הקול שאומר "אני אהיה איתך לעד
ואזכור לך חסד נעורים" והקול שאומר: אתה
בלתי נסבל, קשה להתחבר איתך"
הקולות האלה עמדו בקצוות מנוגדים של הבמה
ולאט, לאט, התקרבו אחד לשני עד שהחליפו
תפקידים. הביצוע היה מדהים!
בסוף הערב הגיע הפצצה. לאה רבקה. אימא
שאיבדה בן. היא כבר הגיעה לכמה פלייבקים
ורצתה לספר את סיפור השכול שלה.
היא סיפרה סיפור של שכול והשחקנים עשו
משהו מדהים. הם נתנו לאימא )ששוחקה על
ידי עומרי ורטש שחקן עם זקן גדול וזה ממש
לא הפריע!!( ל"העיר" את בנה, היא נפגשה איתו
ואז בא מלאך ואמר שהגיע הזמן להיפרד. היא
נאבקה עם המלאך וזה היה ממש קורע, לא
נשארה עין יבשה בקהל.
בין בידור לתרפיה
כידוע, התאטרון, הקולנוע והספרות נעים כל
הזמן בין בידור, אמנות ותרפיה רגשית. בעיניי
ייעודה האמתי של אמנות היא התרפיה, היא
הטיפול בצדדים הרגשיים של האדם.
הערב הזה 'סיפק את הסחורה' ונתן מפגש שהיה
גם אמנותי וגם תרפויטי רגשי.
המיטב שבמיטב. הנה התשובה לתרבות
הרייטינג.
כל חודש
פעם בחודש הם מופיעים בבית גשר- רחוב
דוד המלך 10 ירושלים, ממש מתחת לככר
ספרא, העירייה. גישה נוחה ברכבת הקלה. ניתן
להתעדכן באתר תיאטרון נקודה טובה.
חברים רוצו לראות! אתם חייבים את זה
לעצמכם. המופע הקרוב יהיה בכד' סיון ) 14.6.12 (
מחיר הכרטיס זול 40 ₪. שווה כל שקל!
הם עושים גם ארועים, אני מניח שבבר מצווה
למשל הסיפורים יותר קלילים, אבל עם יכולות
כאלה. אין לי ספק שגם זה מוצלח.•

המופע של
קבוצת אור חוזר,
מבית תיאטרון
נקודה טובה
הפתיע אותי
לטובה באיכויות
שלו. סוף כל
סוף תאטרון
דתי שמתמודד
בכבוד גדול מול
קבוצות כלליות.
הצוות מנה
ארבעה שחקנים,
מנחה ונגן. כולם
מיומנים, יודעים
לאן הם רוצים
להגיע ומגיעים
לשם

    פלייבק של אור חוזר

    טרנד חדש מופעי תאטרון הפלייבק הומצאו בניו יורק בשנות השבעים. זהו שילוב של תרפיה עם אמנות ובידור. ישנם בארץ עשרות הרכבי פלייבק. הרעיון הוא שעומדים מספר שחקנים על הבמה. הם מעלים לבמה אנשים מהקהל, ונותנים להם לספר סיפור. אח"כ הם ממחיזים את הסיפור בפרשנות שלהם לא אחד לאחד ובעצם 'משקפים' את הסיפור. התוצאה היא גם בידורית אך גם ובעיקר תרפיה למספר ולקהל שמזדהה איתו. פלייבק עשוי היטב המופע של קבוצת אור חוזר, מבית תיאטרון נקודה טובה הפתיע אותי לטובה באיכויות שלו. סוף כל סוף תאטרון דתי שמתמודד בכבוד גדול מול קבוצות כלליות. מנחה הפלייבק עשהאל רומנלי הנחה אותו בחן ובכישרון. המופע התחיל בשיר חימום שמילותיו מסבירות את המהות. אח"כ סיפורים קלילים על האביב. הצוות מנה ארבעה שחקנים, מנחה ונגן. כולם מיומנים, יודעים לאן הם רוצים להגיע ומגיעים לשם. המנחה במיומנות מתקרב לאנשים ומוציא מהם את סיפוריהם. הביצוע שלהם היה כל כך טוב שאפילו כאשר שחקן עם זקן שיחק אישה זה ממש לא הפריע. מינימלסטי. בלי תלבושות אפילו. בגד שחור נייטרלי וזהו. המשחק עושה את העבודה. הליווי המוזיקלי היה חינני ושרת היטב את המטרה. המנחה ביקש מוזיקה בהתאם לאווירה וקיבל אותה. למשל כשעלה חייל לבמה הוא לווה במארש צבאי.... צריך מזל בפלייבק צריך מזל בפלייבק. אף אחד הרי לא יודע בדיוק לאן זה יזרום. לפעמים יוצא מופע עם המון צחוקים. הערב שאני השתתפתי בו זרם לכיוון מאוד רגשי, קצת פחות קומי. אני מאוד מעדיף את זה כך. אני מעריך את הפלייבק ככלי טיפולי ולשם זה הלך. וכמו שעשהאל אמר: בהתחלה אנשים בקושי מרימים ידיים לספר סיפור, בסוף כולם מצטערים שלא היו על הבמה. כן, יש גם אנשים ונשים שבאים במיוחד לכמה מופעי פלייבק עם סיפור שבוער להם, עד שיקבלו הזדמנות לספרו. הסיפורים החזקים באו בסוף בסוף הערב היו שני סיפורים חזקים במיוחד. אחד סיפר על חבר נעורים שתמך בו ברגעים קשים ואחרי הצבא לקח איזשהו סם ופשוט השתגע. הבחור קרוע בין הרגשת המחויבות מהעבר לבין ההווה בו מאוד קשה לשהות במחיצתו. השחקנים המחיזו בעצם שני קולות פנימיים. הקול שאומר "אני אהיה איתך לעד ואזכור לך חסד נעורים" והקול שאומר: אתה בלתי נסבל, קשה להתחבר איתך" הקולות האלה עמדו בקצוות מנוגדים של הבמה ולאט, לאט, התקרבו אחד לשני עד שהחליפו תפקידים. הביצוע היה מדהים! בסוף הערב הגיע הפצצה. לאה רבקה. אימא שאיבדה בן. היא כבר הגיעה לכמה פלייבקים ורצתה לספר את סיפור השכול שלה. היא סיפרה סיפור של שכול והשחקנים עשו משהו מדהים. הם נתנו לאימא )ששוחקה על ידי עומרי ורטש שחקן עם זקן גדול וזה ממש לא הפריע!!( ל"העיר" את בנה, היא נפגשה איתו ואז בא מלאך ואמר שהגיע הזמן להיפרד. היא נאבקה עם המלאך וזה היה ממש קורע, לא נשארה עין יבשה בקהל. בין בידור לתרפיה כידוע, התאטרון, הקולנוע והספרות נעים כל הזמן בין בידור, אמנות ותרפיה רגשית. בעיניי ייעודה האמתי של אמנות היא התרפיה, היא הטיפול בצדדים הרגשיים של האדם. הערב הזה 'סיפק את הסחורה' ונתן מפגש שהיה גם אמנותי וגם תרפויטי רגשי. המיטב שבמיטב. הנה התשובה לתרבות הרייטינג. כל חודש פעם בחודש הם מופיעים בבית גשר- רחוב דוד המלך 10 ירושלים, ממש מתחת לככר ספרא, העירייה. גישה נוחה ברכבת הקלה. ניתן להתעדכן באתר תיאטרון נקודה טובה. חברים רוצו לראות! אתם חייבים את זה לעצמכם. המופע הקרוב יהיה בכד' סיון ) 14.6.12 ( מחיר הכרטיס זול 40 ₪. שווה כל שקל! הם עושים גם ארועים, אני מניח שבבר מצווה למשל הסיפורים יותר קלילים, אבל עם יכולות כאלה. אין לי ספק שגם זה מוצלח.• המופע של קבוצת אור חוזר, מבית תיאטרון נקודה טובה הפתיע אותי לטובה באיכויות שלו. סוף כל סוף תאטרון דתי שמתמודד בכבוד גדול מול קבוצות כלליות. הצוות מנה ארבעה שחקנים, מנחה ונגן. כולם מיומנים, יודעים לאן הם רוצים להגיע ומגיעים לשם

    המשך לקרוא...

  • סיפורי ישועות ומופתים - חלק חשוב והכרחי בחינוך. יחד עם זאת יש צורך הכרחי להעשיר את עולמנו גם בסיפורים שיש בהם מחיר לאמונה, מורכבות של דמויות, הצפת בעיות ותת מודע יהודי

    שחור לבן או מגוון?

    סיפורי ישועות ומופתים - חלק חשוב והכרחי בחינוך. יחד עם זאת יש צורך הכרחי להעשיר את עולמנו גם בסיפורים שיש בהם מחיר לאמונה, מורכבות של דמויות, הצפת בעיות ותת מודע יהודי

    המשך לקרוא...

  •   כל בעל\ת תשובה לא ישכח את היום הזה. יום הוצאת הטלוויזיה מהבית. יש שעושים את זה בטקס חגיגי, יש שעושים זאת בהיחבא שהסבא והסבתא לא ידעו, הצד השווה זה...

    יום הדין

      כל בעל\ת תשובה לא ישכח את היום הזה. יום הוצאת הטלוויזיה מהבית. יש שעושים את זה בטקס חגיגי, יש שעושים זאת בהיחבא שהסבא והסבתא לא ידעו, הצד השווה זה...

    המשך לקרוא...