תגובה לכנס הראשון שקיבלנו בעילום שם

 

לא מכבר הוטח בפני כי החוזרים בתשובה הם עם של מעורפלי זהות.

ייתכן וצדק אותו מטיח: מה הן דילמות של זהות אם לא חיפוש אחר חברה בעלת זהות ערכית, מגובשת, מוצקה ועקבית. הבעיה שהחברה החרדית, כל מה שנחוץ לה  כדי לשמר את זהותה המגובשת והמוצקה והעקבית הם בעלי התשובה…

החברה החרדית השמרנית, החברה של החשיבה האחידה, של המסגרות הנוקשות נאלצת להתמודד עם חברה של אינדיבידואליסטים, מהפכנים, פורצי מסגרות, מחפשים… עם חברה שמאפייניה חיבוטי נפש, הפכים, ביקורתיות, ההעזה…

ואם תגידו, ובכל זאת הרי  אמונה אחת לכולם.  

אכן  אותה אמונה, רק שלהבדיל מהחרדים אמונתם של החוזרים בתשובה אינה מסורת אבות. זו אמונה שאינה טבעית, אינה תמימה, זו אמונה שנרכשת מתוך חיפוש, מתוך ייסורים, מתוך מאבק, מתוך התמודדות, מתוך התגברות… הכול מוקשה, בעייתי, כמעט ואין דבר שלא עומד לשאלה ולחקירה…

אולי הקושי לוותר על האוטונומיה האישית  בדרך אל האמונה, על היצירתיות בעיצוב האמונה, על ביטוי אישי של האמונה, אולי הוא- הוא הקושי העיקרי.