נכדים ממתקים

לעטוף את הילדים בממתקים

לעטוף את הילדים בממתקים

לביקורים אצל הנכדים שלי אני מגיעה מצוידת בממתקים!!!

אני יודעת: זה לא מפתיע לא מקורי ובטח לא מצחיק.

חוץ מהפעם ההיא שהוצאתי חפיסת שוקולד ונתתי אותה לדוד-ישראל

הידוע בכינויו: דוד ישראל…

ברגע שקיבל דוד את השוקולד הוא קפץ משמחה וקרא לעבר המטבח: "אמא יש לי חבילה שלימה!"

"חבילה שלימה של מה?" שאלה כלתי בעודה מכינה לי קפה.

"של…ש ו ק ו ל ד!!!" צווח הממתק הקטן.

"אוי ווי לא! לא שוקולד!" נשמעה צעקה מהמטבח.

"למה לא?" צעקנו יחד חזרה.

"כי אכלת עוף לפני שעה… חמוד שלי!" אמא שלו יצאה עם הקפה.

הסתכלתי על דוד בוהה בחפיסת השוקולד, ובעודי תוהה איך הוא יתגבר שמעתי אותו עונה:

"אהה אמא, אל תדאגי: סבתא הביאה שוקולד לי בשרי!"

ככלל, לפני שאני קונה אני שואלת. יש רק כמה חודשים בודדים בשנה שאני יכולה לקנות לפי שיקול דעתי.

כמובן תמיד בהכשרים המתאימים (שהם לא לשיקול דעתי).

מפני ש…

לפני פסח חלילה לי מלקנות ופלים שהרי הם חמץ גמור…

וגם אחרי פסח חלילה לי מלקנות ופלים שהרי עבר עליהם הפסח.

{עוד לא הצלחתי להבין מה הבעיה בזה…}

לפני שבועות הקפיאו את כל ההמבורגרים נקניקיות וסטיקים שהבאתי כי… משהו עם "חלב ודבש."

{מה לשבועות וללהקה משנות השבעים?!}

בפורים הבאתי מסכות ורעשנים,

ובתי שאלה למה דווקא היום באתי בלי ממתקים?

בתמוז שוב ויתרנו על סעודת "המנגל" החגיגית שתכננתי…

כלתי רמזה לי שאני יכולה למלא לה את המקפיא בכל מוצרי הסויה…

בשנת שמיטה נשמט להם ההיגיון… אז אני לא קונה כלום!

ואני בטוחה שיש עוד כמה זמנים כאלה שאני עלולה להסתבך איתם.

וזה כשאני מגיעה אליהם… תארו לעצמכם מה קורה כשהם באים אלי…

כדי למנוע אי נעימויות אימצתי את השיטה הבאה:

לפני שהילדים\נכדים מגיעים להתארח – מתקיימת שיחת ועידה קצרה, שבה מחליטים על תפריט אירוח עשיר ומגוון. עם השנים אנחנו מכירים כבר את כל המסעדות הכשרות למהדרין מן המהדרין באזור השרון.

ולקינוח…

כמובן  ש ו ק ו ל ד!

אם אכלנו חלבי אז הוא יהיה חלבי, ואם אנחנו בשריים…

אתם כבר יודעים!

בשורות טובות!