לקחת אחריות על חיינו

ועד נטיעות

לקחת אחריות על חיינו, להפסיק להאשים את החברה במצבנו.
לחזור ולהכיר ביכולתנו ובתפקיד הגדול שנועד לנו

נושא הקהילות הוא ה"רחם" שהוליד לפני כחמש שנים מהלך מחודש בעולם התשובה. מחקר שערך הרב מנחם אדלר עבור קרן וולפסון, מעלה את הבעיות בעולם התשובה ומוביל למסקנה בדבר הצורך הקריטי בהקמת קהילות לבעלי תשובה. המחקר הציף מחדש אצל מספר בעלי תשובה ותיקים, העוסקים בעשייה בשטח, את הצורך בלקיחת אחריות על חיינו מבחינת אם "אין אני לי מי לי". הצורך בלהפסיק ל"התבכיין", לשנוא ולהאשים את החברה במצבנו מחד, ולחזור ולהכיר ביכולות של בעלי התשובה ובתפקיד הגדול הנועד להם בחיים מאידך.

התעוררות זו הביאה ביוזמת הרב עודד ניצני לקיום מפגשים בין מספר בעלי תשובה ותיקים ממגזרים שונים, והובילה למסקנה כי יש לממש את חלום הקהילות. נערכו מספר מגעים עם קרן וולפסון, לצורך מימון ותמיכה, ואף שהיתה היענות לרעיון, הדבר לא יצא לפועל, שכן בסתיו 2008 קרסו השווקים הפיננסיים החשובים בעולם; לאחר ההתאוששות הפיננסית התברר כי שעת הרצון חלפה ועולם כמנהגו נוהג. אך הזרע נזרע והחיבור האנושי הוביל להמשך מבורך: כנסים של ציבור בעלי תשובה )בית מאיר, ירושלים(, שבהם התברר עד כמה ציבור בעלי תשובה צמא לאותה חברות ואחווה משותפת, להעלאת וליבון הנושאים המיוחדים לנו ולחיפוש דרכים נכונות לבניית חיינו. וכהמשך: יסוד הירחון"אדרבה" המהווה במה ייחודית להעלאת הקולות העולים מעולם התשובה. המכנה המשותף לכל הנ"ל היה הרגשה של התרוממות רוח ושייכות בקרב בעלי התשובה, שהובילה לאיחוד כוחות מתוך הכרה במשותף לנו, למרות השוני, ונכונות להמשיך ביחד הלאה. חידוש אדיר בעולמנו המפולג. בתוך כך, גם רעיון הקהילות יצא לדרך.

מביתר עילית יצאו כ 20- משפחות חברי קהילת "שדה צופים" הותיקה, בראשותו של הרב ניצני, למעלות בצפון הרחוק, ואילו מירושלים פנו מספר משפחות בראשותו של הרב יהודה גרינוולד לחיפה והתמקמו בשכונת הדר הותיקה. בו זמנית וללא כל קשר, התארגנה קבוצה של משפחות בעלי תשובה צעירים, חלקם דתיים לאומיים, שלא מצאו מקום מתאים במגזרם, לקיים קהילה בתוך המושב הותיק "שובה" שבעוטף עזה. ההתארגנויות הללו הובילו לפגישה בין הרב ניצני לאהרן אריאל לביא מ"שובה", שבבסיסה עמד הרעיון לפיו הפתרון ארוך-הטווח למצוקת בעלי-התשובה, ולהעצמת תנועת התשובה, הנו בהגברת שילוב הכוחות בין הקהילות והפיכתם למובילים במהלך מחודש בעולם התשובה. חצי שנה לאחר מכן, בתחילת אדר א' תשע"א, הוחלט על הקמת רשת קהילות על בסיס ארבע הקהילות שהיו קיימות אז: מעלות )'שדה צופים'(, חיפה )'נווה שלמה'(, מצפה-רמון )'עץ חיים'(, ושובה. באותה הזדמנות הוחלט, שלרשת אין יעדים פוליטיים, שהיא תשמור על האוטונומיה של הקהילות, תימנע מהיררכיה ותפעל לייצוג מול גופים חיצוניים, והוסכם כי יש ליצור תכנית הכשרה ליזמי ורכזי קהילות של בעלי-תשובה, ו"קדימה הי".

מחזון למציאות בתחילה עסקה הרשת בחיבור בין הקהילות. התקיים סבב מפגשים ראשוני בין הקהילות, בכדי להכיר וליצור שייכות, שיתוף פעולה, חשיבה משותפת ועידוד במהלך החדש. במהלך המפגשים התקיימו דיונים בנושאים המתעוררים בקהילות כגון: נושא הרב, האינדיבידואל והקהילה, חינוך ילדים, גיבוש חברתי, לצד החלטות בענייני הרשת וגיבוש צוות מוביל. במהלך תהליך זה, שהביא להעצמת הגיבוש של כל קהילה וקהילה בפני עצמה ובין הקהילות כרשת, לחילופי מידע וידע, התגבשה ההכרה כי בניין קומת האדם והבריאות הנפשית של בעלי התשובה מחייבת חיבור אמיתי לחיים, דבר המחייב יחס ותרומה של חברי הקהילה כלפי חוץ, כלפי הציבור הכללי בישראל, במקום מגוריהם בפרט ובארץ בכלל. הכרה זו הובילה את הרשת, ביוזמת ובהנהגת אהרן אריאל לביא, להכרת הפעילות הארצית של הקהילות השונות בארץ והרשת נטלה חלק פעיל בהקמת מועצת הקבוצות והקהילות המשימתיות בישראל, וב'פורום הקהילות' שקדם לה. העניין שעוררו הקהילות הפך את נטיעות, במשך הזמן, לכתובת למי שהתעניין בקהילה, או לקבוצות שביקשו ליווי ויעוץ בהתארגנות שלהם כקהילה. כמו כן, החלו להתפתח בקהילות מיזמים שונים, המופנים לתועלת הציבור שמחוץ לקהילות.

בין המיזמים הראשונים שקמו ברשת, נוסף לפעילויות השוטפות של הקהילות באזור מגוריהן, ניתן למנות את מיזם 'חצים' של גרעין שובה, שהתחיל כתכנית לעבודה עם נוער וילדים בסיכון בעוטף עזה והתפתח לעסק חברתי של מתנ"ס נודד, המעסיק עשרות עובדים ומפעיל מאות פעילויות בשנה. בסמוך אליו הוקם פרוייקט קיימות בקהילה במעלות, שעבר כמה גלגולים וכיום מתבסס בשטח שהוקצה על-ידי העירייה, סביב פעילות למשפחות ולנוער, יחד עם גינה קהילתית ופעילות סביבתית בתלמוד התורה של הקהילה. לאחר מכן נרקמו שיתופי-פעולה עם משרד הבריאות בחיפה ובמעלות, עם המשרד להגנת הסביבה במצפה-רמון ועם משרד ראש-הממשלה באלעד, סביב המוסד לנוער חרדי בסיכון )שרובו דור שני של בעלי-תשובה(. למעשה, פרוייקט זה היה ההכרה הראשונה בנטיעות כרשת קהילות משימתיות, שהמשיכה לאחר מכן בהכרה ותמיכה של קרן שח"ף )הקרן הגדולה ביותר כיום הפועלת בתחום( ומשם נסללה הדרך לייצוב הרשת, הרחבת פעילותה וצירוף קהילות נוספות.

כיום חברות בנטיעות שמונה קהילות, ועוד שלוש נמצאות בתהליכי הקמה והצטרפות שונים. בסה"כ מתגוררות בקהילות אלו כ 250- משפחות והן מפעילות עשרות מיזמים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים. הרשת שייכת לקהילות ולחברי הקהילות, ובתור שכזאת נועדה ליצור מרחב עצמאי שיאפשר ליותר ויותר בעלי ובעלות תשובה למצוא את מקומם ואת המהלך הרוחני שלהם, לממש את הפוטנציאל החבוי בהם מבחינת התיישבות, פרנסה, יצירה ותרומה לחברה. הרשת נועדה לפעול גם בסוגיות-רוחב שמעסיקות את ציבור בעלי-התשובה. אחד הנושאים הדחופים ביותר, באופן טבעי, הנו נושא הפרנסה. במסגרת זו אנו פועלים כיום מול הג'וינט, הסוכנות היהודית וגורמים נוספים כדי להרחיב את הפלטפורמה של מיזם 'חצים' לכדי מרכז לעידוד וליווי יזמות עסקית-חברתית של בעלי-תשובה. במקביל, אנו שוקדים על תכנית להעצמה של נשים בעלות-תשובה, שמתמודדות עם אתגרים ייחודיים ומתקשות לממש את הפוטנציאל העצום שלהן, כפי שכתב כאן עמית קדם בגליון הקודם. בנוסף לאלו, אנו בנטיעות מנסים ליצור דיון בין חברי הרשת על מנת להציע דרכים לטיפול בסוגיות הקשורות בעבודת ה' של בעלי התשובה במסגרת קהילתית, בסוגיות חינוך, שבמסגרתם מוקמים מוסדות חינוך, כגון תלמוד התורה וישיבה קטנה במעלות, גני-ילדים וישיבה תיכונית מתוכננת בתפרח או חבירה למוסדות קיימים כמו בחיפה.

ממציאות לחזון כל מי שעוסק בתחום הקהילות באופן מקצועי יודע שישנם תהליכים, משברים והזדמנויות שחוזרים על עצמם בדפוסים די קבועים כמעט בכל הקהילות. אחד הדפוסים האלו הנו גיבוש מחודש של הנהגת הקהילה ובדיקת הדרך והחזון, תהליך שמתרחש בדרך-כלל כשנתיים או שלוש אחרי ההקמה, וקורה גם בהמשך, בכל גוף חי ומתחדש. גם רשת נטיעות כרשת עוברת את התהליך הזה, וממש בימים אלו מתבצע תהליך של הגדרת תפקידים מחודשת ועדכון המטרות, היעדים וגם התקציב לקראת ההמשך. מצד אחד הרשת הגיעה למצב יציב יחסית, ובכל אופן טוב בהרבה ממה שהיה בתחילת הדרך, מבחינת יכולתה לפעול באופן רחב. מצד שני, נוצר צורך לשוב אל היסודות, לרענן את החזון ולהצליח לפרוט אותו לכדי תכנית עבודה מעשית לשנים הקרובות. רשת נטיעות הנה חלק מאותו תהליך שהתחיל לפני חמש שנים, ומשרתת את האנשים והקהילות שחברים בה. היא איננה מועדון סגור של אנ"ש, אלא פתוחה ומזמינה אתכם, קבוצות וקהילות של בעלי תשובה מהסוגים השונים, שמזדהים עם עקרונותיה ורוצים ליטול חלק באותה תהליך מבורך שיצא לדרך. כל פרט יכול קבוע את רמת המעורבות שלו בתהליך בעצמו. אם יש לכם יוזמה לקהילה, מיזם חברתי, מוסד חינוכי או כל דבר אחר – עכשיו זה הזמן לקום ולפעול. אפשר למצוא שותפים בקהילות נוספות, אפשר לחשוב על פתרונות יצירתיים לאתגרים היחודיים של ציבור בעלי-התשובה, אפשר לגבש כיווני השפעה על החברה הישראלית ואפשר לפעול לטובת העניין .. השטח מחכה לכם והשטח הוא שלכם, בואו וקחו חלק במהפכה.

תגים: