אל תטעה בי, אחי\שלמה קדמי

 

אני יהודי

אני יהודי

 

 אני יהודי.ישראלי,מירושלים,ההכרה הזו מכה בי לפתע

 

ואז העולם נעצר! המוזיקה שבוקעת מהררי הרמקולים ברחבה הענקית בטבע הצפון גרמני

מרעידים את כל העמק,אלפי האנשים הצבעוניים שקופצים ומרקדים להם,משתגעים ,עם הקרחות

והרסטות הקעקועים והעגילים בכל מקום בגופם,שגם הוא נוטף זיעה מהולה חומרים מכל הבא ליד

העצים,העננים אפילו הציפורים(אם היו שם בכלל),הכל נעצר!

וכאילו נדם.

אני נותר עומד בודד בשקט בתוך בועה של כלום

אני, ובורא עולם , הקדוש ברוך הוא! ואין כלום,רק אני או מה שנשאר ממני,וההכרה….

והדמעות מתחילות לזלוג מעצמן,עטיפה של אגו מתקלפת לה,קליפה נושרת….ההכרה בטומאה

הנשמה התעוררה.

אני צועק לו:ריבונו של עולם,אבא,לאן הגעתי?איפה הלכתי?מה זה המקום הזה? ת ו צ י א  א ו תי   מ פ ה.

 

עכשיו אני פה אתכם,מתפלל להתגלות מחכה לישועות מברך על נפלאות,תפילין בשחרית,לימוד תורה בערבית

מקשה בהלכה,ומגלה חידוש לפרשה,מנסה קצת גמרא לא מבין כלום בקבלה

והשבתאך השבתאיזה עונג השבתשום מסיבה שבעולם לא שווה שבת

נופל וקם,עוד ניסיון קטן,עולה מדרגה,ונשמט בחזרה..

נחש (רסטה) אחת או שתים עדיין יש לי על הראש,הציצית שלי זו שמיכה  צבעונית מהודו,כיסוי ראש מתישב רק בקדושה  הקליפה קשה.אז אם  אתה רואה אותי ברחוב,אל תביט בי כאילו היתי שד,אל תאמר"דר איז ניכט פון אונטס" אל תשפוט,אל תטעה בי אחי !

 הרי עמדנו יחד בהר סיני,אולי התיקון שלנו הוא המעשה,הבורא הוא המנסה.

את כולנו אחי,  אל תטעה בי אחי