מאמרים קודמים
  • "כשאומרים 'חזרה בתשובה' מיד חושבים על כיפה, על זקן, ציצית ועל כל מיני דברים שכאלה, אבל אם מדברים על חזרה בתשובה כעל כמיהה לקשר עם ריבונו של עולם עולים הקשרים אחרים לגמרי. חזרה בתשובה היא לא רק כיפה ולימוד תורה, בשבילי חזרה בתשובה היה חיפוש עקבי ועמוק אחר משמעות החיים, אני קראתי לזה 'חיפוש האמת שבחיים'. אז זה לא מתחבר למערכת הערכית, אבל כשחייתי בקומונה של זן בודהיזם, אז זה היה חלק מהחזרה בתשובה, כשעבדתי בחקלאות זה היה חלק מהחזרה בתשובה, כשחייתי לבד זמן קצר בהרי אילת זה היה חלק מהחזרה בתשובה"

    חיפוש האמת שבחיים

    "כשאומרים 'חזרה בתשובה' מיד חושבים על כיפה, על זקן, ציצית ועל כל מיני דברים שכאלה, אבל אם מדברים על חזרה בתשובה כעל כמיהה לקשר עם ריבונו של עולם עולים הקשרים אחרים לגמרי. חזרה בתשובה היא לא רק כיפה ולימוד תורה, בשבילי חזרה בתשובה היה חיפוש עקבי ועמוק אחר משמעות החיים, אני קראתי לזה 'חיפוש האמת שבחיים'. אז זה לא מתחבר למערכת הערכית, אבל כשחייתי בקומונה של זן בודהיזם, אז זה היה חלק מהחזרה בתשובה, כשעבדתי בחקלאות זה היה חלק מהחזרה בתשובה, כשחייתי לבד זמן קצר בהרי אילת זה היה חלק מהחזרה בתשובה"

  • אל ציבור היוצאים: אני יוצא מתוך נקודת הנחה הכי בסיסית ומתבקשת שההבנה והתייחסות אלינו בציבור החרדי לוקה בחוסר במקרה הטוב , ובמקרה הפחות טוב לוקה בסוג של עיוורון וחוסר רצון...

    אל ציבור היוצאים

    אל ציבור היוצאים: אני יוצא מתוך נקודת הנחה הכי בסיסית ומתבקשת שההבנה והתייחסות אלינו בציבור החרדי לוקה בחוסר במקרה הטוב , ובמקרה הפחות טוב לוקה בסוג של עיוורון וחוסר רצון…

  • המבט ההיסטורי מלמד כי היהדות נמצאת בשיאה. אולי מעולם היא לא הייתה כה חזקה ומשפיעה. אולם היא גם ניצבת על פרשת דרכים. אנחנו פחות ופחות רואים במנהיגים שלנו, בנשיאים שלנו וברבנים שלנו, מקור לישועה. איבדנו אמון, ולא משנה באילו עמדות אנחנו אוחזים. אם אנחנו לא פסמיסטים חסרי תקנה, אנחנו סומכים יותר ויותר על עצמו

    מנהיגיה החדשים של הציביליזציה היהודית

    המבט ההיסטורי מלמד כי היהדות נמצאת בשיאה. אולי מעולם היא לא הייתה כה חזקה ומשפיעה. אולם היא גם ניצבת על פרשת דרכים. אנחנו פחות ופחות רואים במנהיגים שלנו, בנשיאים שלנו וברבנים שלנו, מקור לישועה. איבדנו אמון, ולא משנה באילו עמדות אנחנו אוחזים. אם אנחנו לא פסמיסטים חסרי תקנה, אנחנו סומכים יותר ויותר על עצמו

עוד ב'אדרבה'
  • שוקי: "באחת
הפעמים הגיע
אלי צו מילואים
שהתעלמתי
ממנו ולאחר
מכן באותו
יום קיבלתי
צו שמונה.
מלחמת לבנון
פרצה. הרגשתי
שמזה אני לא
יכול להתעלם
והתגייסתי
למלחמה ושם
הבנתי שהערך
של הגנה על
חיי אדם הוא
לא פחות חשוב
משמירת עיניים
והחלטתי לחזור
למילואים  "כבר לפני מאה
חמישים שנה
החסידות מתה
לגמרי. היא הפכה
לאידיאולוגיה אז
היא מתה. היא
הפכה להיות כר
גידול למערכות
מושחתות ומנוונות.
ברגע שהגדרת
משהו, הפכת אותו
למוחלט, הרגת
אותו" "בעיני ההגדרה
התפיסתית
של עבודה זרה
היא הניסיון
לשוות מוחלטות
לכל דבר אחר
מלבד הקב"ה.
לנסות לשוות
לעם ישראל או
לקדושת העם או
לצדיק מוחלטות
זו בחינה של
עבודה זרה
מבחינתי".
"אני מרגיש
שחסידות
ברסלב עברה
הרבה שינויים.
לקחו את
התמימות בתור
הצדקה לחוסר
העמקה. לזרוק
את החוכמות
הפך להיות גם
לא לנסות להבין
את ליקוטי
מוהר"ן"  "לחנך לאמונה
זה לחנך לאמון
בסיסי בחיים.
אנחנו בדרך
כלל מחנכים
ממה להיזהר. זה
חינוך של פחד,
ההיפך מנתינת
אמון. כשלאדם
יש אמון בסיסי
אז הוא מסוגל
לאמונה".

    לא מפחד לחשוב

    שוקי: "באחת הפעמים הגיע אלי צו מילואים שהתעלמתי ממנו ולאחר מכן באותו יום קיבלתי צו שמונה. מלחמת לבנון פרצה. הרגשתי שמזה אני לא יכול להתעלם והתגייסתי למלחמה ושם הבנתי שהערך של הגנה על חיי אדם הוא לא פחות חשוב משמירת עיניים והחלטתי לחזור למילואים "כבר לפני מאה חמישים שנה החסידות מתה לגמרי. היא הפכה לאידיאולוגיה אז היא מתה. היא הפכה להיות כר גידול למערכות מושחתות ומנוונות. ברגע שהגדרת משהו, הפכת אותו למוחלט, הרגת אותו" "בעיני ההגדרה התפיסתית של עבודה זרה היא הניסיון לשוות מוחלטות לכל דבר אחר מלבד הקב"ה. לנסות לשוות לעם ישראל או לקדושת העם או לצדיק מוחלטות זו בחינה של עבודה זרה מבחינתי". "אני מרגיש שחסידות ברסלב עברה הרבה שינויים. לקחו את התמימות בתור הצדקה לחוסר העמקה. לזרוק את החוכמות הפך להיות גם לא לנסות להבין את ליקוטי מוהר"ן" "לחנך לאמונה זה לחנך לאמון בסיסי בחיים. אנחנו בדרך כלל מחנכים ממה להיזהר. זה חינוך של פחד, ההיפך מנתינת אמון. כשלאדם יש אמון בסיסי אז הוא מסוגל לאמונה".

    המשך לקרוא...

  • "דמיון נובע" הינה שיטה המאמינה ביכולתו של האדם למצוא את כוחות הריפוי בעצמו.

    דמיון נובע/עמית קדם

    "דמיון נובע" הינה שיטה המאמינה ביכולתו של האדם למצוא את כוחות הריפוי בעצמו.

    המשך לקרוא...

  • "בשנות לימודיי בבית-הספר היסודי היה לי חבר שהושעה מלימודיו בשל התנהגותו (אז זה היה אפשרי), והוא, במחאה על השעייתו, נהג מדי פעם להקיף את בית-הספר וליידות אבנים בשמשותיו, מעין הקפות יריחו. כששאלתיו מדוע הוא עושה זאת, הוא השיב לי: "מותר לי, זה שלי!" אם זה שלו, אז זה גם שלי, אבל אני מעולם לא חשתי שיש לי חלק בבית-הספר, ואילו חברי הפרחח והנבון הבין שאם בית-הספר מגדיר את עצמו כהוויה ציבורית הרי הוא יכול לנכס אותו לעצמו ואף ליידות בו אבנים - מעשה לא ראוי, אך יש בו בהחלט מן ההבנה כי העולם הוא "נחלק" ויש לקחת בו חלק".

    לפרק את בית המדרש

    "בשנות לימודיי בבית-הספר היסודי היה לי חבר שהושעה מלימודיו בשל התנהגותו (אז זה היה אפשרי), והוא, במחאה על השעייתו, נהג מדי פעם להקיף את בית-הספר וליידות אבנים בשמשותיו, מעין הקפות יריחו. כששאלתיו מדוע הוא עושה זאת, הוא השיב לי: "מותר לי, זה שלי!" אם זה שלו, אז זה גם שלי, אבל אני מעולם לא חשתי שיש לי חלק בבית-הספר, ואילו חברי הפרחח והנבון הבין שאם בית-הספר מגדיר את עצמו כהוויה ציבורית הרי הוא יכול לנכס אותו לעצמו ואף ליידות בו אבנים - מעשה לא ראוי, אך יש בו בהחלט מן ההבנה כי העולם הוא "נחלק" ויש לקחת בו חלק".

    המשך לקרוא...